"מקום מרגוע בין הנחשק למעשי"
את "הגולם והג'יני" רכשתי עוד כשעבדתי בצומת ספרים, בעקבות המלצתה החמה של אפרת. אפרת היתה אחת הלקוחות האהובות עליי, והקשר בינינו התבסס בעיקרו על המלצות הדדיות. אמנם הטעם שלנו בספרים אינו חופף באופן מושלם, אך זהו פער שהצלחנו לגשר עליו, ובסופו של יום ההמלצות השונות תמיד הוכיחו את עצמן. דרך המלצתה גם הגעתי ל-"ראשית" של ברנרד בקט, והוא עדיין אחד הספרים האהובים עליי. כשאפרת ממליצה על ספר, אני קוראת אותו.
מאז נח לו "הגולם והג'יני" בספרייה הביתית שלי. וחיכה. ממש כמו המנורה של הג'יני מאלאדין ומסיפורי אלף לילה ולילה, כמו קנקן הנחושת שמביא את הג'יני בסיפורינו מהמדבר האינסופי אל ניו יורק של 1899. נח על המדף וחיכה שמישהו יפתח אותו, יקרא בו, ייתן דרור למילים, למשפטים, לחיים ולעולם שהוא אוצר בתוכו. שבועיים וקצת לקח לי לקרוא אותו, מסופ"ש לסופ"ש, בין שיעור לשיעור, ברגעים השקטים המעטים בעבודה, באוטובוס למס הכנסה ועל ספסלים בודדים ברחבי העיר. הוא בא איתי לכל מקום, ורק חיכיתי לרגע בו אוכל לקרוא עוד קצת ממנו, לראות כיצד הפאזל המפורק מנסה לאחות את עצמו, וכיצד הדמויות האהובות מסתדרות בינתיים. דאגתי להן. נוצר בינינו קשר.
 |
| סלפי ספרותי |
"שינוי הצורה הוא שהקסים אותו: משהו חסר תועלת שנהפך לחפץ שימושי"אבל הספר הוא הרבה יותר מזה. לוקח זמן על שהגולם והג'יני נפגשים, והם גם אינם הדמויות היחידות בספר. ההתמודדות של כל אחד מהם בנפרד עם העולם החדש אליו הגיחו מעלה סוגיות עמוקות מאוד של זהות, של טבע האדם, אפילו אם אלה מוגדמים על יצורים שאינם אנושיים.
הגולם מוצאת עצמה בשכונת מהגרים יהודית, שכונה יידית שמהווה הכלאה של העולם הישן והחדש, של היהודי בגלותו הכפולה. המפגש הזה עם העולם החדש מביא לתמורות עמוקות מאוד בתרבותם של היהודים המהגרים - ביחסם אל החברתי והדתי - בין מועדוני לילה, לבתי מחסה ולבתי כנסת. בין אכסניות למאפיות. בין הפחד לתקווה. הדמויות המאכלסות את השכונה מגוונות עד מאוד, והתמודדותה של הגולם עמם, הנסיונות שלה להבין את עולמם, לא ררק יוצקים חיים ומשמעות לדמויות אלא גם מעלים ביקורת ותהיות על טבעם. הג'יני מוצא עצמו ב"סוריה הקטנה", שכונת מהגרים מסוריה, ובה הדמויות אשר אהבתי יותר מכל במהלך הסיפור. החום, הקרבה, הרכילות - והאיש המוזר שהגיע משום מקום והתחיל לעבוד אצל הפחח השכונתי השקט, הג'יני. גם תהליך ההסתגלות שלו לא היה קל. בעוד שהגולם שאפה להבין ולהתאים, שאף הג'יני לברוח. וכך בעצם כולם, הגולם והג'יני הם למעשה מהגרים בקרב מהגרים; כל מהגר עם המניעים שלו, הפחדים שלו, והתקוות שלו. אולי גם הגורל.
"שוב חש כסע מתעורר בו: הרי לא בא לאמריקה כדי להצליח, ובכל זאת נראה שאמריקה לא מוכנה להניח לו להכשל"בין על שאלות הזהות וההגירה, שזורה עלילה מותחת ומערכות יחסים מורכבות להפליא שאני לא רוצה להרוס לכם. ולכן רק אחלוק עמכם את התחושות שעברו בי כאשר הספר איים להגמר.
במאתיים העמודים האחרונים חוויתי חוויה מאין כמותה. הגביע הקדוש של קריאת ספר. לא הצלחתי לקרוא ברצף. כל כמה עמודים הלחץ הכניע אותי ונאלצתי לעשות הפסקה של כמה דקות. סיבוב. סיגריה. להרגיע את עצמי. ולחזור לכורסאת הקריאה. הסיפור החל להפרם, הקונפליקטים הגיעו לשיא ואיימו להתיר את עצמם, וההתרה הזו הפחידה אותי. עד כדי כך הייתי מושקעת בעלילה ובדמויות. הדבר הטריד ושימח אותי במקביל. זו ההוכחה. הגושפנקא לספר טוב באמת, לכתיבה ששואבת אותך ולדמויות שהופכות לחלק מיישותך.
במאה העמודים האחרונים התחושה הפכה למועקה נוראית יותר. לוחצת יותר. בתום כל אפיזודה מצאתי את עצמי טורקת את הספר ונאבקת לאוויר. מעיפה מבטים סביבי, לראות שהקירות עוד עומדים איתנים במקומם, שהכל בסדר, שאפשר להרגע, וצללתי שוב לסיפור. הלחץ בער בי. מה אם הסיפור ייגמר בצורה שונה מזו שרציתי?
ולכן אני ממליצה לכם בחום על "הגולם והג'יני".
אני יכולה להמשיך לחפור על הפיתוח המדהים של הדמויות, ועל העולם הסבוך שיצרה וקר, ועל הסיפורים הקטנים שיוצרים מרקם אנושי עדין ואמין, ועל השילוב החכם של הפולקלור היהודי והמוסלמי, ועל האמירה של הספר בכל הנוגע לרצון חופשי וקיום אנושי - וכל אלה מעניינים ומרתקים, באמת - אבל בסופו של יום, זה פשוט ספר שכיף לקרוא וקל להשאב אליו. ספר שהופך אותך לחלק ממנו ואת עצמו לחלק ממך, ספר שאת מחכה לחזור ולקרוא בו בכל יום ונכנסת לחרדות כאשר הוא מאיים להגיע לסופו.
אלה בין החוויות והתחושות הקסומות ביותר בעולם הקריאה.
**מאנגלית: שרון פרמינגר, ידיעות ספרים - פרוזה, שנת הוצאה מקור: 2013, שהת הוצאה תרגום: 2013, מספר עמודים: 500, מחיר ברכישה ישירה מן אתר ההוצאה: 68.60 ש"ח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה